ברכת המזון היא אחת מהברכות הנפוצות בקרב העם היהודי. היא נאמרת בסיום כל סעודה, ולעיתים לפני אכילה של פרי קטן, וגם אחרי שאוכלים לשובע. אבל מה צריך לדעת על הברכה הזאת? למה בכלל אומרים אותה? ומתי צריך לומר אותה? הכול בהמשך.

הברכה היא מצווה משום שהיא נחשבת חובתו של אדם להודות לבוראו על כך שהגיע מזון לפיו. כדי להכיר את הברכה, אפשר למצוא את ברכת המזון באתר משיב כהלכה. באתר תוכלו למצוא מידע רב על ברכות וגם להרחיב את הידיעות שלכם בנושא.

אבל מהם עיקרי הברכה?

אחד הפסוקים החשובים והבולטים בטקסט שאומרים אחרי אכילה הינו ”וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ“משפט שמגיע מתוך ספר דברים. יש מי שמסתפק במשפט זה בלבד, ויש את מי שירצה לומר את כל הברכה.

אז מתי צריך להגיד את הברכה?

בכול הנוגע לזמן בו כדאי לומר את הברכה, יש כמו תמיד, פרשנויות רבות. למשל, על פי רבי גמליאל, את ברכת המזון יש לברך בסוכה כאשר מברכים על שבעת המינים. לעומת זאת על פי רבי עקיבא, יש לומר את הברכה בכול סעודה או בהבאת דבר מה לקיבה, כמו למשל באכילת ירק כלשהו. יש מי שטוען כי יש לברך כאשר אוכלים לחם.

 

 

למה מברכים?

כמו כל הברכות אשר נאמרות, גם ברכת המזון נלקחה מהתורה. "ואכלת ושבעת ובירכת את השם אלוקיך" – אומרת הברכה, ומטרתה להודות לאל לאחר שאכלנו ושבענו, בעיקר לאחר אכילת לחם, משום שלחם הוא בדרך כלל אחד הדברים המקודשים והחיוניים לאדם.

מצווה זאת היא גם חלק מדאורייתא. מדובר במצוות עשה מ'דאורייתא' שנלקחה מהתנ"ך. אז אם אתם אוכלים כל סוג של לחם, החל מחלה עד לאפה – זה הזמן לברך.

מברכים גם את מי שהאכיל אתכם

זה נכון שלומר 'תודה' לאדם שהגיש או בישל לכם אוכל, זה תמיד חשוב, ללא קשר לדת או ברכות. אפילו לפי החכמים והגדולים בתורה, חשוב לברך ולעשות את זה רשמי יותר. אם אתם אוכלים אצל אדם אחר, כדאי לברך – לאחר אמירת ברכת המזון – גם את בעל או בעלת הבית.

איזה כמות אוכל דורשת ברכה?

ברכת המזון על פי חכמים יש להגיד כאשר אדם שובע, או אכל לחם בכמות טובה ומשביעה. לעיתים יש את מי שיאמר את הברכה גם אם לא שבע, או אם אכל כמות קטנה של לחם או כל מזון אחר.

לסיכום

בכול הנוגע לברכת המזון או לאמירת כל תפילה או ברכה אחרת – הבחירה כמובן היא בידכם.